אחווה וריבון. אלה הצירים שנותרו להידוק וחיזוק בחלוף גל המחאה הראשון. זה המסר, כפי שהיטיב לחדד חברי יושב המגדלים א"י.
משהו צריך לחבר בינינו והוא כבר לא טריוויאלי ומחייב השקעה.
והדרישה המרכזית להבנתי היא להתחנן לממשלה - חזרי לקחת אחריות, חזרי להובילנו.
לא העמותות ולא התרומות - הריבון. יש ממשלה בירושלים והיא צריכה למשול.
היא ביורקראטית, היא מסורבלת ומסואבת ועייפה ומרוקנת - באיים קטנים גם מושחתת.
אבל היא הכתובת שלנו. היא צריכה להנהיג אותנו.
(והשלטון המקומי שנכנס לוואקום הזה במקומות רבים בהצלחה רק אומר דרשני. זה מחייב חיזוק מובנה שלו כדי שגם ברשויות חלשות יוכלו ליהנות משלטון פורח).
